השיעור שכל יזם צריך ללמוד מפרויקט better place

כדי להצליח, על היזם ליצר סבבים רבים ככול האפשר של כישלונות מבוקרים

הרעיון שנקרא שי אגסי הוא סיפור מופת אודות יזם על שהצליח להדביק בחלומו משקיעים, שותפים אסטרטגיים, ראשי מדינות  ואפילו ממשלות, אך כשל במבחן התוצאה. לנו כאומת Start-Up אסור לאפשר ללקחי הכישלון  להישטף במורד הזרם יחד עם מאות מיליוני הדולרים שירדו לטמיון.

אז מה יכולים יזמי Start-up ללמוד מסיפור Better place?

דורות של יזמי סטארט-אפ התחנכו לאור ההנחה כי חברת הזנק היא גרסה מוקטנת של חברה גדולה. אנו מצפים מהיזמים לכתוב תכניות עסקיות  שיחזו באופן מדויק התפתחויות שוק, ביקושים, מחירים ותזרימי  מזומנים לחמש השנים הבאות.

לפי פרופסור סטיב בלנק, שמאמרו "Why the Lean Start-Up Changes Everything"  פורסם החודש  ב HBR אין שטות גדולה מזו. סטיב בלנק מציג תזה חדשה שכובשת לה מקום בעולם היזמות. אני זיקקתי מהתזה הזו שתי תובנות עיקריות:

  1. תכניות עסקיות הן בדיה ובזבוז זמן כיוון שאינן שורדות את המגע הראשון עם הלקוח. המתאגרף מייק טייסון היטיב לבטא זאת כשאמר: "לכולם יש תכנית, עד שהם מקבלים אגרוף בפרצוף".
  2. סטארט-אפים אינם גרסאות קטנות של חברות גדולות. הם לא מוציאים לפועל תכניות גדולות, אלא מדלגים מכישלון לכישלון, תוך שהם משכללים כל העת את המודל העסקי שלהם.

שי אגסי לא דילג מכישלון לכישלון אלא קפץ ישר לכישלון הקולוסלי. הוא פעל כחברה גדולה שמוציאה לפועל תכנית ענק. ייתכן שבגלל האופי התשתיתית של המיזם,  אגסי לא יכולה היה לפעול אחרת. אולם סטארט-אפים בהחלט יכולים לפעול אחרת.

כדי להצליח על היזם ליצר סבבים רבים ככול האפשר של כישלונות מבוקרים.

כיצד עושים זאת?

המודל החדש לניהול מיזמי Start-up נקרא Lean Start-up והרעיון המרכזי שלו הוא: צא לשטח ובחן את הרעיונות שלך מול לקוחות, שותפים, ספקים ובעלי עניין. חזור למשרד ושפר את המודל. ככל שתבצע סבבי שיפור רבים יותר, כך תשפר את סיכויי ההצלחה של המיזם.

בהצלחה.