עיסקת ה- IP הטובה ביותר שנעשתה אי פעם – שבוע היזמות 2012

חדשנות ויזמות הם צמד מושגים המשלימים האחד את השני ומהווים ביחד צירוף מנצח. הסיכוי של האחד להתפתח ללא השני אינם כל כך גבוהים. השילוב הזה הוא אולי סוד ההצלחה של ההי-טק הישראלי. לא לחינם קמים בישראל כל כך הרבה  מיזמים שהופכים להיות מובילים בתחומם בעולם. רציתי לספר לכם על עסקת ההי-טק הגדולה והחשובה ביותר בתולדות מדינת ישראל, שצרבה את שני המושגים האלה עמוק ב DNA  שלנו.

אבל תחילה נציין כמה מפריצות הדרך הטכנולוגיות החשובות שנעשו בישראל והשפיעו על ההתפתחות הטכנולוגית בעולם כולו:

השבוע קראתי בכלכליסט על האצות שמגדלים באילת. למדתי שישראל היא מעצמת ידע בתחום האצות והיא גם אחת מיצרניות האצות הגדולות בעולם. מסתבר שפועלות כאן חברות ביו-טק רבות שמעמידות את ישראל בחזית הטכנולוגיה בתחומים אלו.

שבב הסנטרינו פותח בישראל והציל – כך אומרים אנשי אינטל בעצמם – את החברה מפשיטת רגל.

בשנות התשעים חברת Check Point הייתה הראשונה שהביאה את ה- fire wall לעולם ה- PC. עד אז היה ה- fire wall מוכר רק בעולם ה- Unix.

חבורה של צעירים פיתחה את ICQ - הרשת החברתית למסרים מידיים הגדולה בעולם בזמנה. היום רשתות חברתיות זמינות כמעט לכל יצור אנוש, לפחות במערב.

חברת Vocal Tech הביא את ה- Voice Over IP לראשונה לשוק. חבל שלא הפכה לחברה מובילה.

דוב מורן רשם את הפטנט על הדיסק או קי בשנת 1999

בשנות השמונים חברת סאיטקס הייתה הראשונה שהביאה לשוק  מערכת ממוחשבת לתהליך הקדם דפוס ויצרה מהפכה בעולם זה.

חברת אלסינט הייתה הראשונה שיצאה לשוק עם מכונת MRI לצרכים רפואיים.

בשנות השבעים אלביט פיתחה טכנולוגיית אחסון נתונים שנמכרה מאורר יותר ל EMC  והפכה אותה לחברת אחסון הנתונים הגדולה בעולם.

למפל וזיו פיתחו את אלגוריתם ההצפנה הנפוץ ביותר בעולם.

נטפים הביאה את בשורת ההשקיה בטפטוף לעולם.

אבל הסיפור שצרב את היזמות והחדשנות ב- DNA  הישראלי קרה הרבה לפני כן:

חיים ויצמן שהיה הנשיא הראשון, ולפני כן מדען מוערך, פיתח תהליך ליצור אצטון סינטטי. בתחילת המאה, האצטון יוצר מחומרים אורגניים והספיק לכולם.  העולם לא התרגש מתגליתו של וויצמן והבוס שלו  ביקש ממנו באדיבות הבריטית האופיינית להפסיק לבזבז את זמנו על המצאות כושלות ולהתרכז בתחומים מועילים יותר. אבל כמו שקורה בהרבה דרמות טלוויזיוניות, פתאום היה מהפך בעלילה.

ב 1914 פרצה מלחמת העולם הראשונה. הימייה הבריטית נקלעה למצוקה ולא יכלה ליצר חומרי נפץ שהתבססו על אצטון. ידוע שצבא צועד על קיבתו, אבל צבא בלי פצצות זה כמו סטודנט בלי מנזה  – אי אפשר לזוז ימינה ושמאלה. כיוון שבמלחמה קשה לייבא אצטון מדרום אמריקה, פתאום נעשה דחוף למצוא פתרון חלופי.

לורד בלפור שהיה שר הימייה, שמע על תגליתו של ויצמן וביקש ממנו לעזור לאומה. ויצמן, שעד אז הצליח להפיק בערך 100 CC  אצטון סינטטי במעבדה היה המום. איך הוא יהפוך את המצאתו לתהליך ייצור שלם? אבל במלחמה כמו במלחמה, אין זמן להתחבט בשאלות שלוליות כאלה וויצמן נרתם כולו לפרויקט. אחרי שנה היה לבריטניה מלאי אצטון שהספיק להכריע את המלחמה.

הלורד בלפור, שניצל מפדיחה לא נעימה, קודם לתפקיד שר החוץ. כג'נטלמן אנגלי, הוא ביקש לגמול לחים וייצמן על עזרתו האדירה לממלכה הבריטית. וייצמן ענה בצנעה וביושר שאינו מעוניין בכסף, "עשיתי את זה כאזרח נאמן המחויב להגן על המולדת. אבל אם כבר שאלת," המשיך וייצמן ואמר, "יש לי פרויקט אישי שאני חרמן עליו רצח– להקים מדינת לאום לעם היהודי. אם אדוני יואיל בטובו לתת לי מכתב המלצה, זה יעזור מאוד לשכנע את חברי בתנועה הציונית להמשיך ולתמוך בחלום המשוגע הזה."

במהלך מלחמת העולם הראשונה בלפור התמנה לשר החוץ ומימש את הבטחתו לוייצמן.

הצהרת בלפור הייתה הישג מדיני חסר תקדים של התנועה הציונית: בריטניה - המעצמה העולמית הגדולה - הסכימה למעשה לפרוש את חסותה על התנועה הציונית ולסייע לה במימוש מטרתה העיקרית.

אפשר לטעון בצנעה וביושר כי מדינת ישראל היא עסקת ה- IP החשובה ביותר שנעשתה מאז ומעולם.