עם שוך סערת ה- Pokémon-go, מותר להודות שההייפ הוויראלי היה הפעם ממש חזק, וככל הנראה ימשיך להשפיע על התפתחות משחקי המציאות הרבודה. זו הזדמנות לבחון את החדשנות שמאחורי המודל העסקי של המשחק, ובזווית רחבה יותר, את ההשפעה של משחקי המציאות הרבודה על העולם העסקי.
גילוי נאות, אינני נמנה על שחקני Pokémon-go. למדתי על המשחק מהבן שלי שאסף פוקימונים בילדותו, ולאחרונה נגמל מאיסוף פוקימונים כבוגר.
במאמר זה אבחן את ההיבטים המרכזיים המגדירים מודל עסקי: מי הם הלקוחות, מהי הצעת הערך, מהם שיתופי הפעולה החשובים ומהם מקורות ההכנסה של המודל העסקי.
מי הם הלקוחות של Pokémon-go
המודל העסקי של ה- Pokémon-go כולל מספר לקוחות: בראש ובראשונה רודפי הפוקימונים שהם הלקוחות המשלמים המייצרים בשלב זה את מרבית ההכנסה. משפחה נוספת של לקוחות הם בעלי עסקים ומנהלי מוסדות המחפשים דרכים חדשות למשיכת לקוחות פוטנציאלים – נקרא להם נותני החסות. בעלי עניין נוספים הם יזמים זריזים המייצרים לעצמם הכנסה, אך אינם תורמים להכנסות החברה בצורה ישירה. נקרא להם טפילים.
הצעת הערך
מודל עסקי נבחן בראש ובראשונה בערך שהוא מציע ללקוחות. ואולם מושג הצעת ערך עלולה להיות מעט עמומה. יוסי ורדי סיפר פעם שכדי לפצח את סוד חווית המשתמש הוא קרא את כל הספרים בנושא ולא מצא נוסחה לניבוי הצלחה. כיום המושג "חווית משתמש" ברור יותר למפתחים ולקהל המשתמשים, ובכל זאת טרם נמצאה נוסחה ברורה להצלחה. והנה, לפתע פתאום מגיח משחק שמצליח באופן מובהק יותר מאלפי המשחקים שיצאו בשנים האחרונות. מה סודו? את זה כמובן כולם רוצים לדעת.
הנה כמה תובנות מניתוח שלאחר המוות (באנגלית Postmortem נשמע יותר טוב) של המודל העסקי של Pokémon-go.
1. הערך המוצע לרודפי הפוקימונים הוא איכותי ולכן קשה לניסוח:
- התנהלות המשחק באוויר הפתוח תוך כדי הליכה ובשילוב עם פעילות אחרת מייצרת חוויה חדשה ומסקרנת.
- שילוב עולם הפנטזיה עם העולם האמתי על ידי ריבוד תכנים חדשים במציאות הקיימת מוסיף סקרנות ועניין .
- האתגר שבמרדף אחרי יצורים וירטואליים ממריץ ומעודד אנשים בכל הגילאים להשתתף במרוץ.
- חוויית הלימוד המתלווה לתפיסת הפוקימונים.
- שילוב מיומנויות פיזיות נרכשות פותח את המשחק למגוון רחב של גילאים.
2. עבור נותני החסות, הצעת הערך ברורה וקלה לניסוח:
- הגדלה משמעותית בחשיפה ללקוחות
- הגדלת פוטנציאל מחזור העסקים
3. עבור הטפילים הצעת הערך ברורה: יצירת הכנסה קלה ללא הוצאות וללא השקעות.
שיתופי פעולה
שיתוף פעולה הוא אחד הגורמים החשובים להצלחת המודל העסקי. בדיוק 20 שנה לאחר שפוקימון נחשף לראשונה כמשחק ווידאו לגיימבוי, נולד ה- Pokémon-go. ושבר את שיאי ההורדות: 50 מיליון הורדות ב- 19 יום, (מקור SensorTower). המשחק הוא תוצר של שיתוף פעולה בין Nintendo ל- Niantic Labs (spin-off של Google). Niantic Labs פיתחה פלטפורמה טכנולוגית ל- Location base gaming והוכיחה היתכנות טכנולוגית ועסקית למשחקי מציאות רבודה מבוססי מקום. ללא ספק ז'אנר חדש זה קיבל זריקת עידוד, ובשנים הקרובות צפויים לצוץ משחקים נוספים.
איפה הכסף?
המודל הפיננסי של משחק Pokémon-go מבוסס על מספר מקורות הכנסה אפשריים. חלקם דווחו במדיה וחלקם חדשניים וטרם מומשו (ייתכן שהם פרי מחשבה מקורי של כותב שורות אלה).
מקור הכנסה חשוב במשחקי מחשב הוא רכישת מוצרים וירטואליים לשימוש פנימי במהלך המשחק. ב- Pokémon-go השחקן הלהוט מכניס כסף אמתי למערכת לרכישת Pokeballs הנחוצים לתפיסת פוקימונים חדשים וכלים לתחזוקה ולטיפוח צבא הפוקימונים שברשותו. ללא השקעה כספית יתקשה השחקן להגיע לשלבים הגבוהים במשחק.
מכירת חסויות היא דרך נוספת ליצירת הכנסה. מנכ"ל נינטנדו ג'ון הנקס סיפר כי החברה מציעה לבעלי עסקים קבלת חסות ע"י רכישת Pokestop או Pokegym . לאחרונה דיווחה חברת מקדונלד על הסכם חסות על פיו בסניפי מקדונלד יהיו ממוקמים Pokestop או Pokegym. ההסכם אמור לאפשר קמפיין חדירה למדינה באסיה.
למיטב הבנתי, מודל חסות מצומצם משולב בפלטפורמת המשחק אך אינו מנצל את מלוא הפוטנציאל המסחרי. המודל בא לידי ביטוי על ידי קניית Pokémon lure. זהו יצור חביב שתפקידו לפתות פוקימונים אחרים להגיע לסביבתו, ובעקבותיהם כמובן מספר רב של שחקני פוקימונים. אפשר לרכוש את Pokémon lure בשלבים שונים של המשחק או בתוך האפליקציה (100מטבעות = 1 Lure). המקרה הראשון שדווח על ידי בלומברג היה פיצרייה גדולה בקווינס. מנהל המקום דיווח על עלייה של 30% במכירת הפיצות בסוף שבוע אחד (צ'רמנדר, שהוא פוקימון פופולרי, ישב על הבר ואכל פיצה). על פי חברת "קניבל מדיה", חלוצת השימוש בישראל ב- Pokémon lure הייתה מנהלת קניון G בראשון לציון.
מקור הכנסות נוסף הוא תמלוגים על זיכיונות שימוש בדמויות הפוקימון השונות. החברה מציעה מגוון אפשרויות שימוש עבור Merchandizes שונים כמו הדפסת הדמויות, שימוש בדמויות לצורך קמפיינים ואירועים וכדומה.
מקורות נוספים שטרם מומשו הם עמלות הפצה בגובה אחוזים בודדים משווי העסקה. דבר זה יכול להיעשות על ידי שילוב משחקי מטמון המייצרים קופוני הנחה כתמריץ לרכישה בחנויות שותפות. מודל הכנסה נוסף הוא יצירת מכרזים בזמן אמת למיקום Pokestops או Pokegym. בעל עסק יוכל להציע Bid (ממש כמו ב AdWords) ולזכות בהתאם לגובה ההצעה.
כמובן שאי אפשר להתעלם מהתשואה הצפויה לבעלי המניות (נינטנדו וגוגל) מישהו בוודאי עשה בוננזה יפה כתוצאה מהצלחת המודל העסקי.
מודלים עסקיים טפיליים
יזמים זריזים מצאו מודלים עסקיים חדשניים אשר סוחטים את המיץ מהמודל העסקי של נינטנדו ומתנהגים כמו טפילים. הנה כמה דוגמאות:
בעלי עסקים הנמצאים בסמיכות ל Pokégym הכריזו על אירוח טורניר פוקימונים והעניקו פרסים למנצחים. בעלי אוטובוסים בניו יורק מציעים סיורים מאורגנים לתחנות ה- Pokestop בעיר (25$ לסיור ב Pokégym) . ציידי פוקימון מנוסים גובים דולר אחד לכל קילומטר של הליכה. האקרים מתקינים מעקפים לאיסוף פוקימונים מבלי לצאת מהבית, או נטרול הגבלת מספר ה- Pokéballs. מומחי Pokémon-go מציעים שירותי ייעוץ ותמיכה בתשלום. וכמובן, מכירת חשבונות ב eBay. באתר international business time דווח שחשבון Pokémon-go ברמה 23 נמכר ב- eBay במחיר פנטסטי של 7,300$. זה היה באמצע יולי, כיום (אוקטובר 2016)חשבון ברמה 23 נמכר במאה דולר.
היבטים פחות חיוביים של המודל העסקי
רבות דובר על מידת הסחת הדעת של המשחק: תאונות דרכים, בזבוז זמן, התקהלות והתנהגות לא נאותה במקומות ציבוריים (כמו מחנה ההשמדה באושוויץ) ועוד. היבט נוסף ומדאיג של המודל העסקי הוא כמויות המידע שהחברה יכולה לאסוף והסכנה של שימוש לרעה במידע. חברת נינטנדו צברה מידע על זהות קהל המשחקים שלה, העדפות הקנייה שלהם, שעות הפעילות, אזור מגוריהם ועוד. כמובן שהאפשרויות לנצל את המידע לצורך יצירת רווחים נוספים הוא עצום.
חברות, בעלי עסקים ומוסדות ממשלתיים אסרו על שימוש באפליקציה בשעות העבודה ובמתחמים העסקיים. ההסבר לכך, מעבר לבזבוז זמן, הוא שבשלבים שונים של המשחק מופעלת המצלמה באופן ספונטני (כדי לסייע בזריקת ה Pokeball). צילומים אלו עלולים לחשוף סודות מסחריים וסודות מדינה רגישים. דמיינו לעצמכם את עובדי הכור בדימונה רודפים אחרי פוקימונים ברחבי הקריה למחקר גרעיני ומצלמים בהיסח הדעת מתקנים סודיים.
משחקי מציאות רבודה
משחק ה- Pokémon-goאינו היחיד בשטח וגם לא הראשון שמשלב מציאות רבודה. אך הוא לבטח המוצלח שבהם. לפני הופעת ה- Pokémon-go, ייצרה חברת Niantic Labs משחק קונספט בשם "אינגרס" שבו שתי קבוצות מתחרות על כיבוש ווירטואלי של יעדים פיזיים בעולם. משחקים אחרים כמו Coderunner בו הממשלה שולחת שחקנים לבלוש אחרי דמויות וירטואליות המסתתרות במקומות שונים בעיר. המשחק Zombies, Run! שולח שחקנים לברוח מזומבים ברחבי העיר, והמשחק Landlord מציע לרכוש נכסים בעיר בדומה למונפול של פעם. אלא שהנכסים אמתיים אך הבעלות וירטואלית.
קול קורא
קורא יקר, אתר businessmodel.co.il הוא הוותיק בתחום המודלים העסקיים. מידי חודש נכנסים אליו מאות גולשים וקוראים מאמרים. קוראי האתר ישמחו להיחשף לתובנות ומחשבות של יזמים ויודעי דבר בנושא מודלים עסקיים בכלל, ומודלים עסקיים של משחקי מציאות רבודה בפרט. אם יש לך מה לתרום אשמח אם תכתוב תגובה למאמר. יזמים המעונינים לפרסם מאמר באתר ייפנו אלי בפרטי.